Yבערב היום, נתקלתי במפגש שהינו מיד שיעור יקר והשתקפות טרגית של התקופה בה אנו חיים. כשיצאתי מהבית שלי כדי לערוך כמה שליחויות, חלפתי על פני קשיש בשכונה שלי שהתנהג בצורה לא יציבה. . אמרתי לו שלום והוא השיב בחזרה כי הוא מנסה ללכת בקו ישר על גוש עץ שהפריד בין המדרכה לדשא. הבנתי שהוא שיכור; במקום לשאול אותו אם הוא בסדר, החלטתי לעשות מה שרבים מאיתנו התרגלנו לעשות והסתכלנו לכיוון השני. כל כך חסר רגישות מהיקף הסבל האנושי, היה לי קל יותר להעמיד פנים כאילו לא ראיתי דבר במקום להסתבך בדרמה של אדם אחר.
כשחזרתי, ראיתי את אותו גבר שרוע על האדמה. בהלם מהמראה, רצתי לבדוק אותו. באותו רגע בדיוק ראיתי דם על הקרקע והבנתי שהאיש מדמם מחתך באפו. הוא בא ועלה מן המדרכה, ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה שאזמין אמבולנס. הוא סירב להצעה שלי והתחיל לדבר על עד כמה העולם מבולגן ועל האופן שבו אנו מנוסים על ידי כוחות רבי עוצמה כדי להילחם זה בזה.
אדישותי נשטפה כשראיתי את האיש הזה בתוך כל כך הרבה סערות והוחלף באמפתיה. כמה שרציתי לחזור למשפחתי ולחגוג את יום ההולדת שלי, החלטתי לדבר איתו ולהציע לו תמיכה מסוימת. אמרתי לו שהוא לא יכול לתת לצרות העולם לגזול ממנו את שמחותיו. בשלב זה השיב כי אין לו אף אחד וכי לאף אחד לא אכפת ממנו; הוא היה בבירור במקום פגוע וניסיתי כמיטב יכולתי לתת לו קרן אור מניסיונות העבר שלי כדי להודיע לו כי צער ההווה אינו קבוע.
אבל הוא לא באמת היה במקום להקשיב, הוא מעד במקום ובקושי הצליח לשמור על עצמו. החלטתי להקשיב לו במקום להטיף לו אך בסופו של דבר הוא חזר לאופן בו החדשות מעוררות פילוג וכיצד פוליטיקאים מתעללים בינינו בכוונה. לאחר כ -15 דקות של דיבור, הוא התרחק ושוב סירב כשאמרתי לו שהוא צריך ללכת לבית החולים כדי שיסתכל על החתך שלו. התקשרתי לאמבולנס ונתתי תיאור של האיש כשהלך בדרכו.
פתאום מצב הרוח צוהל שהרגשתי שכל היום הוחלף בענן של צער על האיש הזה שמעולם לא פגשתי. העצב פינה את מקומו להרהור ולהבנה של המסע שלי. אחרי הכל, מה שהגבר קבע הוא נכון, אנחנו אכן חיים בתקופות מפרידות והתשוקות שלנו למעשה מעוררות בכוונה. עם זאת, הבנתי שיש הבדל בין לדאוג לצדק לבין לתת לעוולות של העולם הזה להרוס את שלוות הנפש שלנו. עלינו לשמור על ליבנו בקנאות תוך כדי חלקנו כדי להגיב על ההגינות; איננו יכולים לתת לעוונות חיצוניות לגזול מאיתנו את השקט הפנימי. הקלק לציוץ
זהו לקח שלמדתי בדרך הקשה בעשרת החודשים האחרונים, לאחר שכתבתי נגד ההפרות המתמשכות המתרחשות בארץ הולדתי אתיופיה וביתי החדשה אמריקה והדגשתי את העודפים של המעמד השליט במשך שנים, תוך התמקדות בנושאים אלה שהתחילו לגבות מחיר. הדבר הגיע לשיא באוקטובר האחרון כאשר התפרצות אלימות המבוססת על טינה אתנית באתיופיה הובילה למותם של אינספור אנשים חפים מפשע. במקביל, הנרטיב של "אנחנו מול אותם" הגיע לשיא חום כאן באמריקה. כשראיתי אנשים קופצים על העגלה של תלונות על בסיס שבטי ותוך כדי כך מעוררים את אותה איבה שהיתה שורש שפיכות הדם, הלכתי מיואש בידיעה ששבטיות היא דבר סמוי באנושות.
הייאוש עובר גרורות לדיכאון מלא; יום אחר יום של צריכת "חדשות חדשות" על קונפליקטים ואלימות עוד באתיופיה וכאן במדינות חיסלו את השלווה שלי. לכן הפסקתי לכתוב ופרשתי מהמדיה החברתית כולה; רק כשהתחלתי להתאמן, לעשות מדיטציה ולדאוג לעצמי, הצלחתי לשחרר את אחיזת הדיכאון והתקווה חזרה לרוחי.
אני כותב את זה בשבילי ככל שאני כותב לקורא, אל תתנו לשליליות המתרבות ברחבי העולם להפחית את בריאותכם הנפשית והפיזית. אני לא דוגל בעצמנו להעלים עין ולטמון את ראשינו בחול למען שימור עצמי, אולם גם לא נצמצם את האורות כדי לדבר נגד החושך. טוב לדאוג לאחרים אבל עלינו לדאוג לעצמנו באותה מידה.
השתוללות נגד זעם רק מביאה לזעם נוסף, הדרך היחידה שבה אנו יכולים לכופף את קשת ההיסטוריה לעבר הצדק היא באמצעות אהבה. אם זהו שלום עולמי שאנו מחפשים, חובה על כל אחד מאיתנו למצוא תחילה שלום בתוך עצמנו. לעשות את ההפך ולצרוח נגד עוול תוך הזנחת העצמי אינו פתרון, הוא מסלול להרס ::
- גוזו לריפוי: הצונאמי שהגיע בשבילי - נובמבר 26, 2021
- IT-911: "התלקחויות שמש" ישמשו כעילה על ידי ממשלת ארה"ב להרוג את האינטרנט - נובמבר 26, 2021
- סימן סימון כחול Judas: Tigray People Liberation Fraud's Getachew Reda והסימן של המכירה - נובמבר 25, 2021
